הקדמה

את קורות חיי אני כותב משתי סיבות. ראשית כי ילדיי ביקשו ממני, שנית חשבתי שזה צריך להיעשות עבור הדורות הבאים שידעו את שרשיהם וכדי לא להגיע למצב כמו שאני, אחיי, ואחיותי מצטערים היום שלא תיעדנו מספיק את הורינו ואת הורי הורינו, ואיבדנו חלק מההיסטוריה שלנו
לפני שהתחלתי לכתוב, התלבטתי מה איך ומתי לכתוב. הירגשתי לא נוח לכתוב על עצמי וחששתי שאגיע למקומות שאולי אחטא בחטא הגאווה. מצד שני חשבתי שאם אשמיט חלקים מקורות חיי שמחמיאים לי, אז בעצם לא היצגתי תמונה שלימה לדורות הבאים. אני גם מודע לנטייה האנושית של אדם להיות סובייקטיבי, כי כך הוא חושב ומרגיש ולא תמיד זה יהיה אובייקטיבי
אז כמו שאומרים: בשם השם נעשה ונצליח, והשם ברחמיו עלינו ירויח